פרטים, הקשר
הדגם החדש מבוסס כקודמו על רצפת CLAR שעברה שינויים משמעותיים, הוא מוצע כיום רק בגרסה המוארכת שלו, ובסיס הגלגלים גדל רק ב-0.5 ס"מ. עם זאת המכונית גדולה מקודמתה – ארוכה ב-13 ס"מ ל-539 ס"מ, רחבה ב-5 ס"מ ל-195 ס"מ ובעיקר גבוהה ב-7 ס"מ ל-154 ס"מ.ל-i7 החשמלית בגרסת xDrive60 יש 2 מנועים המייצרים 544 כ"ס ו־75.9 קג"מ וההנעה כפולה. משך ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש הוא 4.7 שניות והמהירות המרבית 240 קמ"ש. הרכב כבד: 2.72 טון. לסוללה 101.7 קוט"ש, טווח הנסיעה המוצהר 600 ק"מ והספק הטעינה המהירה 195 קילוואט. במפרט הטכני קפיצי אוויר, מייצבים אקטיביים, היגוי אחורי.
ב.מ.וו i7 מוצע בישראל ברמת האבזור 'אולטימייט', ניתן לבחור בין גימור M Sport או Luxury מהודר והמחיר אחיד: 1,250,000 שקלים.
במפרט האבזור: לד מלא, חישוקי "21, גג זכוכית פנורמי, מערך מצלמות 360 מעלות, מפתח חכם מיוחד; סגירה רכב לדלתות ותפעול חשמלי להן, לדלת תא המטען, לגלגל ההגה ולמושבים הקדמיים – הכוללים גם חימום, אוורור ועיסוי – למושבים האחוריים, להדום, כולל הזחת מושב נוסע, גם בווילונות, בקרת אקלים ארבעה־אזורית, מערכת שמע משודרגת של B&O עם 39 רמקולים.
במפרט הבטיחות: ניטור ובלימה לפנים ולאחור, תיקון סטייה מנתיב ומרכוז הרכב בו, בקרת שיוט אדפטיבית עד עצירה/פקק והמשך, ניהוג אוטומטי לאחור, חנייה אוטונומית; עקרונית, נהיגה אוטונומית בשלב 3 (עדיין לא כאן).
עיצוב, נראות
ממדי הרכב, הגג המוגבה, הפרופורציות שלו וכמובן החזית הבוטה מעניקים לו הופעה של רכב שרד, ורבים מצאו דמיון עם רולס רויס. יחידות תאורה מוסתרות וחישוקי ה-"21 מוסיפים להופעה, ויצוין כי כמו ברכב השרד הבריטי, גם את סדרה 7 החדשה ניתן לרכוש בשני צבעים (ובתוספת מחיר).
פנים הרכב
בדרך פנימה ניתן להתרשם גם מכך שפתיחת הדלתות חשמלית, ולאחר שמתיישבים ברור שמה שהוביל את המופע החיצוני נמצא גם בבסיס סביבת הנהג. ובכן, עיצוב סביבת הנהג מרשים ומאוד עדכני, האבזור עשיר כנדרש, החומרים כמו שצריך – והיא קצת רעשנית וחלק מהתפעול מוזר. באמת שקשה לדעת היכן להתחיל.אולי בכניסה ובאותו תפעול חשמלי של הדלתות; בדלת מתג לפתיחה חלקית ובפאנל למלאה. נדרש זמן להתרגל לאפשרות, לדרך התפעול (בייחוד מבחוץ) – וגם לקבל ביטחון שהדלת הנפתחת לא תפגע במכונית שחונה ליד; בדקנו עם שיחים והיא פגעה בהם. גם כשיושבים, ורואים את הפאנל הצבעוני לרוחב סביבת הנהג, שאמור להיראות כמו קריסטל קלסי, אבל דומה יותר למשהו מפלסטיק רעשני, ממש כמו פסי התאורה על הגג. הפאנל המואר מסתיר היטב את פתחי האוורור כדי לשמר עיצוב נקי. אני לא מתלהב מכך, אבל לפחות ניתן לכוון את זרימת האוויר גם אם הדבר אינו נוח.
אפילו מצבי הניהוג, ולמעט 'ספורט' לכולם שמות ניו־אייג'יים לא ברורים. אלה שולטים לא רק במרכיבים המכניים הרלוונטיים אלא גם בתכונות אחרות ליצירת אווירה מתאימה; אחד מהם, למשל, סוגר את כל הווילונות, וכאשר זה קורה לראשונה בעיר זה קצת מרתיע. החלפתם דורשת כניסה לצג (אמנם יש קיצור דרך), ואינה מתבצעת כמו פעם דרך לחצן חיצוני בנגיעה אחת. עם זאת, יש קיצור דרך לפתיחה חשמלית של תא הכפפות. כך גם השינויים במרכיבי הפעולה של תפריט הבטיחות, אלחוש בקרת היציבות והשינויים בבלימה הרגנרטיבית שנעשים רק מהצג.
כמובן שגם שינויים בבקרת האקלים המאוד מפורטת דורשת כניסה לצג, או הכיוון המסורבל של המושב הדורש פתיחת תפריט בצג מלחצן שנמצא דווקא על הדלת. ביחס למושבים, אלה נראים מפנקים אבל אני בכל אופן – אולי בגלל המידות ו/או הכיוון המסורבל – לא ממש חשתי בנוח שם. בכל אופן ולמרות הכל זה פחות מסובך – גם כי התרגלנו לדגמי ב.מ.וו האחרונים, גם בגלל הניסיון שרכשנו עם מכוניות סיניות.
המרחב מאחור עצום, עם מרווחים מצוינים לכל כיוון, ורק מרווח הרגליים של הנוסע במרכז ייפגע ממנהרת ההינע המגודלת (הוא לא באמת מוזמן לשם, גם בהינתן המסעד המרכזי); השימוש ברצפה הנ"ל, ולא בכזו חשמלית־ייעודית, לא אפשר ביטולה.
וכמובן הפאר, האבזור והנוחות, בכל ידית צג בגודל סלולרי לתפעול חשמלי מלא ונפרד של המושבים – כולל הזחת מושב הנוסע הקדמי לפנים וקיפול המסעד שלו כדי לאפשר שכיבה עם רגליים מורמות – אוורור, חימום ועיסוי, בקרת אקלים דו־צדדית מאחור. וכמובן, חומרי הריפוד והדיפון.
מנוע וביצועים
נתוני התפוקה והביצועים מרשימים, כך היכולת בכביש עם האצות ביניים מעולות – והרכב צובר מהירות, גם בשיא עוצמתו, באופן מעודן, לא מהסוג מאתגר הצוואר בו פגשנו בחשמליות חזקות אחרות.על הצלילים המלאכותיים של האנס זימר ויתרנו מהר למדי, ובגלל שהרכב שקט בתנועה, קל מאד לעבור את המהירות החוקית מבלי משים. בהינתן שני מנועים, זה האחורי הוא החזק והדבר מוצא ביטוי בתחושה ובניהוג.
צריכת האנרגיה יחסית למכונית כה כבדה וגדולה אינה מופרזת ונעה בין 4.2 ק"מ/קוט"ש במבחן (כולל עליות, קטעים דינמיים) ל־4.7 ק"מ/קוט"ש בשיוט נינוח. צריכה זו, יחד עם העובדה שלא תמיד הפעלנו מזגן בגלל מזג האוויר הנוח, העניקה טווח הנע בין 430 ל־480 ק"מ; בהחלט לא מצטיין כמו זה שב־EQS אבל טוב.
נוחות, התנהגות
כיאה לרכב כה גדול ומסיבי ה־7 סופגת בעיר את רובם של השיבושים, ועושה זאת באופן אצילי ושקט. עם זאת, פסי האטה, וביחוד הירידה מהם, עלולים לעיתים להוציא אותה משלוותה עם ריבאונד מסוים לקפיצה, בייחוד מאחור, תזוזת מרכב ואפילו רעש מכיוון המתלים. ה־7 נעה מחוף לעיר בכבדות מלכותית, ולמרות תנודות בכביש גלי, המתלים מתמודדים היטב עם תנועת המרכב.בכל הקשור ליכולת הדינמית – למרות הממדים, המשקל והקטגוריה; מן הסתם בגלל שזו בכל זאת ב.מ.וו עם מחויבות וכל זה – סדרה 7 מעולה כנדרש. היא, ראשית, כמאמר הקלישאה יודעת להתכווץ סביב הנהג ברגעים הנכונים בזכות חלוקת הכוח נכונה ואותו היגוי אחורי מדוד. התחושה והשפעת אותו היגוי מצאו ביטוי כבר בעיר ואלה הגיעו עד לעיקולים.
ממש הפתיע לגלות באיזה קצב היא מסוגלת לצלוח פניות מהירות, להדק קו ואפילו לייצר פסיעות מדודות. ההיגוי חסר אמנם במשוב, אבל בייחוד במצב 'ספורט' פעולתו מדויקת ופרוגרסיבית, והוא מספיק מהיר כדי לאפשר שינויי כיון בנחישות.
הבלמים טובים ביחס לדגמים חשמליים אחרים, ועדיין חסרים בדיוק ובעצמה ובעצם מתקשים להסתיר את העובדה שהם מתמודדים עם מסה כבדה, בייחוד תחת עומס.
סיכום, תמורה
לפי ב.מ.וו, i7 היא מכונית הפאר החשמלית הראשונה בקרב מותגי היוקרה המוכרים; לשיטתם, מרצדס EQS אינה מכונית פאר באותו מובן ש־S קלאס היא כזאת, מה שלטענתם מוצא ביטוי הן במופע החיצוני, הן במרחב מאחור. מנגד, EQS – שהיא חשמלית ממפלס הרצפה – מביאה בין השאר טווח גדול יותר ונתוני צריכה עדיפים.בכל אופן, ב.מ.וו i7 היא מכונית פאר חשמלית מרשימה מאוד – גם בכל הקשור לקטגוריה, גם בהקשר של ההנעה.
העיצוב מרשים, האבזור עשיר, האיכות בהתאם, הביצועים והיכולת הדינמית מעולים, ורק נוחות הנסיעה אינה מתעלה. הטווח סביר בהחלט, לא מתעלה.
ב.מ.וו i7 זוהי מכונית פאר חשמלית מאוד יקרה – זו שנבחנה עולה 1,250,000 שקלים – הפונה למי שרוצה לשלב בין שתי התכונות הנ"ל ויש לו היכולת לכך. מי שיתנסה בה ימצא רכב המעניק את האווירה הנדרשת והיכולת הראויה, עושה זאת בהצטיינות ומעניק חוויה בלתי נשכחת.
